מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה י״ז:י״ג

מהדורה: תורת-אמת

« מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה י״ז:י״ב מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה י״ח:א׳ »

מקור משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה י״ז:י״ג

13 מְצִיאַת בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַסְּמוּכִים עַל שֻׁלְחָנוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהֵן גְּדוֹלִים וּמְצִיאַת בִּתּוֹ הַנַּעֲרָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ סוֹמֶכֶת עַל שֻׁלְחָנוֹ וַאֲפִלּוּ הָיְתָה מְכוּרָה אַמָּה וּמְצִיאַת עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים וּמְצִיאַת אִשְׁתּוֹ הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. אֲבָל מְצִיאַת בְּנוֹ שֶׁאֵינוֹ סוֹמֵךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא קָטָן וּמְצִיאַת עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים וּמְצִיאַת אִשְׁתּוֹ שֶׁהִיא מְגֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת כָּל אֵלּוּ הַמְּצִיאוֹת אֵינָן שֶׁלּוֹ:

פירוש מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה י״ז:י״ג

13 מציאת בנו ובתו הסמוכים וכו'. פסק כר״י בפרק שנים אוחזין בבא מציעא דף י"ב: דאמר גדול וסומך על שולחן אביו זהו קטן:

14 ומציאת בתו כו' ואפילו מכורה אמה. מפורש בגמ' כן בפירוש וכן מוכיח בפ' האומר דף ס"ד ס"ה וכי קאמר ר"י קטן ואינו סומך על שלחן אביו זהו גדול פי' ומציאותו שלו דוקא קטן אבל נערה וקטנה לאב הוייא:

15 מציאת עבדו וכו'. הכל מפורש במשנה ובגמרא שם ב"מ י"ב:

16 ומציאת עבדו ושפחתו העברים. משנה שם ופסק כפשט המשנה וכאוקימתא דרב פפא בגמ' דף י"ב: דהכי אמרינן מציאת פועל לבעל הבית דוקא בששכרו ללקט מציאות הא שכרו למלאכה סתם לא ועבד עברי אין סתמו ללקט מציאות וכ"פ כרב פפא בפירוש בפ"ט מהלכות שכירות וכ"פ מהרי"ף ז"ל שהביא משנתנו סתם והוא קצת תימה איך לא פסק כרבא דאמר דמתני' כגון שהגביה מציאה עם מלאכתו או כרבי דאמר בעבד נוקב מרגליות עסקינן שאינו רוצה לשנותו למלאכה אחרת הא לאו הכי מציאתו לרבו ואולי משום דאוקימתא דרב פפא בתרייתא והוא בתרא טפי פסק כמותו וצ"ע. ומה שכתב מגורשת ואינה מגורשת פירוש ספק מגורשת והדין מבואר שם בגמרא:

« מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה י״ז:י״ב מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה י״ח:א׳ »